נא להקליד בשורת החיפוש את הפוסט שאתם מחפשים.
חיפוש

איך מקבלים אחוזי נכות ממאניה דיפרסיה בביטוח לאומי?

איך מקבלים אחוזי נכות ממאניה דיפרסיה בביטוח לאומי

התמודדות עם מאניה דיפרסיה אינה קלה – לא מבחינה אישית, לא מבחינה משפחתית ובוודאי שלא מבחינה תפקודית. החיים לצד מחלה נפשית מורכבת זו דורשים לעיתים קרובות התאמות, ליווי טיפולי ולעיתים גם תמיכה כלכלית משמעותית. לשם כך נועד הביטוח הלאומי, שמאפשר לאנשים הסובלים מהפרעה דו־קוטבית להגיש בקשה להכרה במצבם ולקבל תמיכה בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו להם.

במאמר זה נבחן לעומק את התנאים, הקריטריונים והתהליך של קבלת אחוזי נכות מהביטוח הלאומי בעקבות מאניה דיפרסיה, ונציג את השיקולים המרכזיים שיכולים להשפיע על הצלחת התהליך.

 

מהי מאניה דיפרסיה וכיצד היא באה לידי ביטוי?

מאניה דיפרסיה, או בשם הרשמי שלה – הפרעה דו־קוטבית (Bipolar Disorder), היא מחלה נפשית המתאפיינת בתנודות קיצוניות במצב הרוח, האנרגיה וההתנהגות. אנשים הסובלים ממנה חווים תקופות של מאניה (מצב רוח מרומם יתר על המידה, חוסר שינה, תחושת כל־יכולת) ותקופות של דיכאון (עייפות, ייאוש, חוסר תקווה, קושי בתפקוד).

השלכות המחלה אינן רק רגשיות – הן משפיעות על היכולת לעבוד, לנהל מערכות יחסים תקינות, לנהל משק בית תקין ולעיתים אף לשמור על שגרת חיים בסיסית. לאור זאת, המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלה זו כמזכה באחוזי נכות, בהתאם לעומק הפגיעה התפקודית.

 

הקריטריונים לקביעת אחוזי נכות נפשית

ביטוח לאומי אינו מסתפק באבחנה רפואית בלבד. הוא בוחן את ההשפעה של המחלה על חיי היומיום של המבקש. בבואו לקבוע אחוזי נכות נפשית, הביטוח הלאומי נעזר ברשימת ליקויים מפורטת, המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי. לכל ליקוי נפשי קיימים תתי־סעיפים, בהתאם לרמת ההשפעה של הליקוי על התפקוד הכללי.

כך לדוגמה, במצבים של מאניה דיפרסיה קשה, המתאפיינת באשפוזים חוזרים, חוסר יציבות רגשית ופגיעה תפקודית חמורה – ייתכן וייקבעו אחוזי נכות גבוהים. לעומת זאת, במצבים קלים יותר, ייקבעו אחוזים בהתאם.

 

המסמכים שחשוב לצרף לבקשה

אחד הגורמים הקריטיים להצלחת הבקשה הוא תיק רפואי מלא ומעודכן. המסמכים שחשוב לצרף כוללים:

  • אבחנה פסיכיאטרית עדכנית מרופא מומחה.
  • סיכומי אשפוז במידה והיו.
  • דו"חות מעקב של פסיכיאטר או פסיכולוג לאורך זמן.
  • עדויות לשימוש בתרופות והשפעתן.
  • תיעוד של תפקוד יומיומי – במידת האפשר, גם ממעסיקים או בני משפחה.

כל מסמך שממחיש את הפגיעה התפקודית ואת ההתמודדות הנפשית – עשוי לסייע לבוחן להבין את התמונה המלאה.

 

הוועדה הרפואית – איך היא מתנהלת?

אחד השלבים המרכזיים בתהליך הוא ההופעה בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. מדובר בוועדה שמורכבת בין השאר מרופאים מומחים, ולעיתים גם מפסיכיאטר. במהלך הוועדה, המבקש נשאל שאלות על מצבו, התנהלותו היומיומית, יחסיו החברתיים, תפקודו בעבודה ועוד.

מומלץ להגיע מוכנים, להבין מהן הזכויות שלך ולא פחות חשוב – לקבל ליווי וייצוג מתאים. הופעה לבד מול ועדה רפואית יכולה להיות מאיימת, ומובילה לעיתים להערכת חסר של המצב האמיתי.

 

ערעור על החלטת הוועדה

במידה והוועדה הרפואית קובעת אחוזים שאינם תואמים את חומרת המצב, קיימת אפשרות להגיש ערעור. הערעור יכול להתבצע בפני ועדה מדרג שני או בבית הדין לעבודה, תלוי בנסיבות.

ערעור כזה דורש בנייה נכונה של טיעון רפואי ומשפטי, ובמקרים רבים הוא זה שמכריע את הכף. לכן חשוב להיעזר בגורם מנוסה, שיידע לנתח את החלטת הוועדה ולהציג את הנתונים מזווית אחרת.

 

שילוב עם זכויות ממקורות נוספים

יש לזכור כי ביטוח לאומי הוא רק גוף אחד. לעיתים, אנשים הסובלים מהפרעה דו־קוטבית זכאים לפיצויים או סיוע מגופים נוספים – כמו קרנות פנסיה, ביטוחי אובדן כושר עבודה, קופות חולים, ועוד.

חלק חשוב מתהליך מימוש הזכויות הוא בדיקה מקיפה של כלל האפשרויות שעומדות בפני הפונה. במקרים רבים, ייעוץ מקצועי מאפשר פתיחת דלתות נוספות, שלא היו ידועות מראש.

 

הדרך להכרה בזכויות לא חייבת להיות קשה

מאניה דיפרסיה היא מחלה שמשפיעה על מכלול תחומי החיים. המדינה, באמצעות הביטוח הלאומי, מכירה בקשיים האלה ומאפשרת לקבל סיוע בהתאם לרמת הפגיעה. יחד עם זאת, הדרך להשגת אחוזי נכות התואמים את המציאות האישית דורשת תכנון, ידע וליווי מתאים. הגשת מסמכים לא מדויקים, הופעה לבד מול ועדה או ויתור על ערעור – כל אלה עלולים להוביל להחמצת הזכויות.

כדי להתמודד עם מערכת גדולה כמו הביטוח הלאומי, כדאי שיהיה לצידך מי שמכיר אותה מבפנים ויודע איך לפעול נכון בכל שלב. חשוב לזכור: מימוש זכויות רפואיות אינו "טובה" שמוענקת – אלא זכות בסיסית שמגיע לכל אדם, והמאבק להשגתה שווה את זה.

 

ליווי אישי שיכול לשנות את התוצאה

הקושי המרכזי של רבים שניגשים לתהליך הוא לאו דווקא התמודדות עם הבירוקרטיה, אלא הפער שבין המציאות הרפואית לבין איך שהיא מוצגת ונשפטת על ידי הביטוח הלאומי.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה עורכת הדין ענת צפדיה. לאחר שהתמחתה בלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי וצברה ידע מעמיק בכל נבכי המערכת, פתחה משרד עצמאי שמתמקד כולו במימוש זכויות רפואיות. לאורך השנים ייצגה עו"ד צפדיה אלפי לקוחות, ביניהם גם מי שהתמודדו עם אחוזי נכות ממאניה דיפרסיה, והובילה להכרה בזכויותיהם גם במקרים המורכבים ביותר. הליווי שהיא מציעה כולל בניית תיק רפואי מקיף, הכנה לוועדה, ייצוג בפני הגורמים השונים וליווי לאורך כל הדרך – עד למימוש הזכויות המלאות.

הדרך להכרה בזכויות לא חייבת להיות קשה

אז מה היה לנו עד עכשיו?
עוד בנושא עריכת דין